אתר אינטרנט לא מעודכן? פצצת זמן משפטית: על תיקון 13 ונגישות ברשת
חשיפת העסק לעיצומים של מאות אלפי שקלים ולתביעות ללא הוכחת נזק — המדריך המלא למחזיקי אתרים.
חשיפת העסק לעיצומים של מאות אלפי שקלים ולתביעות ללא הוכחת נזק — המדריך המלא למחזיקי אתרים
רקע
בעידן הדיגיטלי, אתר האינטרנט הוא חלון הראווה של כל עסק, חברה או ארגון. חברות רבות משקיעות משאבים אדירים בהקמת אתר מעוצב וחדשני, אך נוטות לראות בו "פרויקט חד-פעמי" שמסתיים ביום העלייה לאוויר. אלא שהמציאות המשפטית בישראל השתנתה דרמטית בשנים האחרונות. שני תחומי רגולציה מרכזיים הפכו את זירת האינטרנט לשדה מוקשים עבור מי שאינו מעדכן את אתרו באופן שוטף: חוק הגנת הפרטיות (ובפרט תיקון 13 הדרמטי) ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אינטרנט). אי-התאמה ואי-עדכון שוטף של האתר והמערכות שמאחוריו אינם רק פגיעה במוניטין – הם חושפים את בעלי האתר לעונשים חסרי תקדים ולסנקציות כלכליות כבדות.
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: עידן חדש של אכיפה וענישה
בחודש אוגוסט 2025 נכנס לתוקפו תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, המהווה את המהפכה הגדולה ביותר בדיני הפרטיות בישראל מזה למעלה מ-40 שנה. התיקון, שנולד בין היתר כדי להתאים את ישראל לסטנדרטים האירופיים ולהתמודד עם איומי הסייבר והטכנולוגיה הגוברים, שינה את כללי המשחק עבור בעלי אתרים האוספים מידע (החל מטופס "צור קשר" בסיסי, דרך קוקיז (Cookies) ועד למערכות סחר מקוון).
על פי התיקון, הרשות להגנת הפרטיות קיבלה סמכויות אכיפה מנהליות ופליליות חסרות תקדים. בעל אתר שאינו מתחזק מדיניות פרטיות מעודכנת, שאינו מאבטח את המידע כנדרש בתקנות, או שאוסף מידע רגיש ללא הסכמה – צפוי לסנקציות חריפות. העונשים בדין כוללים עיצומים כספיים מוגדלים העשויים להגיע למאות אלפי שקלים (ואף מעבר לכך, בתלות בסוג ההפרה ומחזור החברה), זאת לצד סמכות הרשות למתן צווי הפסקת עיבוד מידע (שמשמעותם השבתת פעילות האתר הלכה למעשה), ואף כלי חקירה פליליים. בנוסף, חברות העוסקות בניטור שוטף של משתמשים אף מחויבות כעת במינוי ממונה הגנת פרטיות (DPO).
נגישות אתרי אינטרנט: חשיפה לתביעות ולענישה ללא הוכחת נזק
לצד סוגיית הפרטיות, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנותיו מטילים חובה קפדנית להנגיש אתרי אינטרנט המעניקים שירות או מידע לציבור. הנגשה זו (בכפוף לתקן הישראלי 5568 המבוסס על תקן ה-WCAG הבינלאומי) מחייבת לא רק את קוד האתר ביום הקמתו, אלא מתייחסת לכל תוכן שוטף שעולה אליו.
העונשים בדין על הפרת חובת הנגישות הם דרמטיים.
כך למשל במישור האזרחי-נזיקי אדם עם מוגבלות שנתקל באתר שאינו נגיש רשאי לתבוע פיצוי סטטוטורי של עד כ-60,000 שקלים ללא כל צורך בהוכחת נזק. בין הדברים נציין כי הפרות נגישות הפכו בשנים האחרונות לאחת מסיבות התביעה הנפוצות ביותר להגשת תובענות ייצוגיות בסכומי עתק נגד עסקים דבר הגורר טרדה רבה.
כך למשל גם במישור הפלילי והמנהלי עלולים המפרים לחשיפה לעבירה פלילית, זאת משום שאי-עמידה בהוראות הנגישות מוגדרת בחוק כעבירה פלילית. במצב דברים אלו לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות זכות אף להוציא "צווי נגישות", שאי-קיומם עלול בין היתר לחשוף תאגיד ציבורי או פרטי לאחריות פלילית אישית את נושאי המשרה והמנהלים בגופים אלו – לעונש של קנס המוטל על ידי בית המשפט.
(לפירוט ההנחיות וההוראות המחייבות מטעם המדינה, ניתן לעיין בפרסומים הרשמיים באתר משרד המשפטים – הרשות להגנת הפרטיות ופרסומי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות).
המשמעות והחשיבות של תחזוקה ועדכון אתר האינטרנט
קריאה משולבת של הוראות תיקון 13 ודיני הנגישות חושפת מסר משפטי ועסקי קריטי – אתר אינטרנט אינו מוצר סטאטי. החוק בישראל מטיל על בעל השליטה במאגר המידע או באתר חובה פוזיטיבית ומתמשכת של עדכון, בקרה ותחזוקה.
מבחינת פרטיות ואבטחת מידע אתר שאינו מתעדכן טכנולוגית (הזנחת עדכוני אבטחה, תוספים ותוכנה) הופך במהרה לכר פורה לפריצות ואפשרות של זליגת מידע. אירוע כזה יוביל ישירות להפרת חוק הגנת הפרטיות ולחשיפה לעיצומים כספיים מחמירים מכוח תיקון 13 לחוק כאמור, שנועדו להטיל סנקציות על חברות שאינן מבצעות היערכות טכנולוגית מספקת. בצד זאת, כל שינוי עיצובי, שדרוג דפדפנים ובכלל, וכן גם העלאת תוכן חדש (דוג' תמונות ללא טקסט חלופי, מסמכי PDF שאינם מונגשים) ללא ליווי מקצועי מפוקח, מהווים ו/או עלולים להוות הפרה מיידית החושפת את העסק לתביעה סטטוטורית.
מכאן כי תחזוקה שוטפת של קוד האתר, אבטחתו והתאמת תכניו אינה בבחינת "שירות טכני" בלבד, אלא בגדר ניהול סיכונים משפטי הכרחי שכל מחזיק/ה אתר ציבורי חייב לבחון ולקחת בחשבון.
סיכום מסענו עד כאן
"אדישות דיגיטלית" עשויה להוביל לפגיעה כלכלית של עסק. כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, יחד עם האכיפה חסרת הפשרות בתחום הנגישות, יצרו אקלים משפטי שלא סולח לבעלי "אתרים רדומים". בעלי חברות, מנהלים ודירקטורים חייבים להפנים כי עדכון אתר האינטרנט ותחזוקתו בשגרה בימים אלו, מקימים חובה סטטוטורית מחייבת שאין לדחות. מי שיבחרו להותיר נכס דיגיטלי "יתום", ללא בקרת אבטחה ונגישות מתמדת והתאמה לדין הנוהג, עלולים למצוא עצמם עד מהרה עלולים להתמודד מול קנסות מנהליים, תובענות ייצוגיות יקרות ואף סנקציות פליליות אישיות.
עמדת משרדנו הינה כל אוחז בנכס דיגיטלי כאמור טוב אם יפנה לעדכון מקצועי בתחום למניעת אי נעימות ונזקים כלכליים שניתן לייתר באחריות מראש.
המידע מוגש לציבור הקוראים הרחב שאין בו משום ייעוץ משפטי ו/או עמדה מקצועית מחייבת. כל מקרה וכל אירוע נבחן בנסיבות שונות ויש צורך בבחינה עובדתית מתאימה. לבחינת מקרה ספציפי יש לפנות לבחינה מתאימה באמצעות משרדנו.
על הפירמה
עוה"ד אייל שטייניץ, הוא מי אשר עומד בראש הפירמה אשר מתמחה בין היתר גם במתן ייעוץ משפטי ממוקד ועמוק בדינים השונים. עו"ד שטייניץ הוא בורר ומגשר מוסמך, העוסק במגוון דינים ותחומי משפט. עורך הדין שטייניץ מחזיק בתואר שני במשפט עסקי מסחרי מאוניברסיטת חיפה, תואר ראשון במשפטים עם התמחות במנהל עסקים מאוניברסיטת רייכמן בהרצליה, והוא משמש גם כיו"ר, וסגן יו"ר בוועדות שונות בלשכת עורכי הדין במחוז חיפה. עו"ד שטייניץ מונה גם כממלא מקום בועדת ערר לענייני ארנונה מכוח חוק הרשויות המקומיות.
בעזרת הידע המשפטי מחד, והפרקטיקה המשפטית מסחרית מאידך, עו"ד שטייניץ בעל יתרון יחסי בניהול סכסוכים מורכבים, בדגש על הבנה כלכלית, מסחרית תוך ניהול משא ומתן מקצועי.