דיני בריאות

מעטים הם תחומי המשפט הנוגעים באורח כה ישיר בגופו ובבריאותו של האדם. דיני הבריאות עוסקים גם ביחסים שבין המטופל למערכת הרפואית, החל מזכותו הבסיסית לקבל מידע מלא על מצבו הרפואי ועל דרכי הטיפול האפשריות, וכלה בזכותו לתבוע פיצוי מקום שנפגעה זכות זו.

בתחום הרפואי, מרכז הכובד עבר בעשורים האחרונים ממודל פטרנליסטי, שבו הרופא הוא זה שקובע מה טוב עבור המטופל, אל מודל המבוסס על אוטונומיה של הפרט וזכותו לקבל החלטות מושכלות על גופו. מעבר זה שהתחיל בפסיקה עוד בטרם עוגן בחקיקה, ממשיך לעצב את חובות הגילוי המוטלות על אנשי מקצוע רפואיים עד ימינו. בתחום המזון, לעומת זאת, עוצמתה הרגולטורית של המדינה נועדה למנוע מראש נזק, ולא רק לפצות בדיעבד – באמצעות מערך רישוי, פיקוח וסימון, שנועד להבטיח כי הצרכן יוכל לקבל החלטות מושכלות גם הוא, על סמך מידע אמין וזמין.

דוגמה מהדין הישראלי

אבן היסוד של דיני ההסכמה מדעת בישראל היא ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, אחד מפסקי הדין המכוננים ביותר בדין הישראלי בכלל, ולא רק בתחום הרפואי.

באותו מקרה אושפזה מטופלת לצורך ניתוח בכף רגלה, ובמהלך ההכנות לניתוח התעורר חשד לגידול בכתפה. בעודה תחת השפעת תרופות מרגיעות, הוחתמה המטופלת על הסכמה לביצוע ביופסיה בכתף, פרוצדורה שבמהלכה נגרם לה נזק, שגרם לה בהמשך לנכות משמעותית.

בית המשפט העליון קבע כי אף שלא הוכח שהמטופלת הייתה מסרבת לביופסיה לו הוסבר לה העניין כראוי, ומשכך לא ניתן לקבוע קשר סיבתי מלא בין ההתרשלות לבין הנזק הגופני, עומדת לה עילת תביעה עצמאית בגין פגיעה בזכותה לאוטונומיה. השופט אור קבע כי הזכות לאוטונומיה היא הבסיס העיקרי של דוקטרינת ההסכמה מדעת, ולפיה אין לבצע פרוצדורה רפואית בגופו של אדם ללא הסכמתו המודעת, למעט בחריגים מוגדרים. בית המשפט הבהיר עוד כי החתמת המטופל על טופס הסכמה גרידא אינה תנאי מספיק כשלעצמו, וכי המבחן הקובע הוא מהותי ולא טכני ובוחן השאלה האם קיבל המטופל בפועל את המידע הדרוש לו כדי לקבל החלטה מושכלת או לא.

הלכת דעקה הכירה אפוא בסוג נזק חדש – פגיעה באוטונומיה – המזכה בפיצוי גם כאשר לא ניתן להוכיח שהמטופל היה נמנע מהטיפול אילו היה מקבל הסבר מלא. עיקרון זה מעוגן היום בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, לפיו קיימת חובה על איש המקצוע הרפואי לבצע גילוי מפורש למטופל.

תחומי הליווי המשפטי

הליווי בתחום דיני הבריאות נדרש במגוון סוגיות ובינן גם ייצוג בתביעות רשלנות רפואית והעדר הסכמה מדעת, ליווי מטופלים מול קופות חולים ובתי חולים, ייעוץ למוסדות רפואיים בנוגע לחובות הגילוי והתיעוד המוטלות עליהם, לטיפול משפטי בנושאים הנזכרים נדרשת בקיאות במקצועות המקצועיים הרלוונטיים – רפואי או מדעי-תזונתי – לצד היכרות מעמיקה עם החקיקה והפסיקה, המתעדכנות בהתמדה בהתאם להתפתחות הידע המדעי והרפואי.

המידע המובא מוגש לנוחות הקוראים כאשר כל מקרה נדרש לבחינה ספציפית, ואין באמור משום ייעוץ משפטי. הפירמה מעניקה שירותים בתחום וניתן ליצור קשר לבחינת צורך מקצועי מתאים.